פריים-ליס ניהול ציי רכב בע"מ נ' וולקן מצברים בעמ

פסק דין

תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב בבעלות התובעת, בתאונה שארעה ביום 18/3/09 בצומת וולקן.

ב"כ הצדדים נתנו הסכמה למתן פסק דין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד 1984, לאחר שנשמעו עדויות הנהגים המעורבים וסיכומים קצרים.

1.הנהג ברכב התובעת (להלן: "התובע") טוען כי בעת שעמד ברמזור אדום והמתין להתחלפותו לירוק, פגע בו לפתע, מאחור, רכב הנתבעת שנסע מאחוריו.

2.הנהג ברכב הנתבעת טוען, מנגד, כי בעת שהגיע לצומת, החל התובע בנסיעה לאחור ופגע בו.

3.לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים ועיינתי בכל החומר שהוצג בפני, בכלל זה, דוח שמאי, תמונות, טופסי הודעות לחברות הביטוח, הנני מעדיפה את עדות התובע על פני עדות הנתבע ומקבלת את התביעה במלואה.

4.מעבר לעובדה כי עדות התובע היתה מהיימנה וברורה, הרי שגם התמונות ברכבו תומכות בגרסתו ולא בגרסת הנתבע. מהתמונות עולה כי מדובר בפגיעה חדה/חזקה מאחור, ומכאן שלא סביר כי רכב שנוסע לאחור (במהירות לא גבוהה. ודוק – הנתבע נשאל באיזו מהירות נסע התובע וענה: "לא יכול לקבוע מהירות המרחק היה אולי 2-3 מ') יפגע בצורה כזו. צורת הפגיעה מתאימה יותר לפגיעת רכב שנוסע מאחור ופוגע בעוצמה ברכב שלפניו, ולא לרכב שנוסע לאחור למרחק של 2-3 מטרים, כאשר ברור כי במרחק כזה לא ניתן לפתח מהירות גבוהה.

5.מעבר לאמור לעיל אומר כי עדות הנתבע אינה סבירה ומעלה סימני שאלה.

ראשית – הנתבע העיד כי כלל לא ראה שהתובע נוסע לאחור ("עצרתי לפני קו עצירה והרגשתי חבטה" וכן "לא הבחנתי בו. הרגשתי חבטה שהחזירה אותי אחורה"). כיצד יתכן שרכב המגיע לצומת, כאשר בצומת כבר עומד רכב אחר, לפניו, לא רואה אותו נוסע לאחור ?

שנית – הנתבע נשאל האם נגרם לרכבו נזק וענה – "לא היה לי נזק באוטו". תשובה זו אינה עומדת בקנה אחד עם האמור בטופס ההודעה לחברת הביטוח שם כתב כי נגרם נזק קל גם לרכבו – "נגרם נזק קל לטויטה ולרכב שלי".

שלישית – בטופס ההודעה שמסר הנתבע לחברת הביטוח, אין זכר לגרסתו בבית המשפט לפיה עבר התובע את קו העצירה, ומסיבה זו חזר לאחור.

6.סוף דבר – בהתחשב בכל האמור לעיל הנני מעדיפה את עדות התובע על פני עדות הנתבע, וקובעת כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח תביעתה ע"פ מאזן ההסתברות.

7.נזקי רכב התובעת הינם בסך 4,550 ₪ (הוגשה חוות דעת שמאי). בנוסף נקבעה בחוות הדעת ירידת ערך בסכום של 957 ₪. עוד נשאה התובעת בשכ"ט שמאי בסך 346 ₪.

6.סוף דבר הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה. כן תשא הנתבעת בשכ"ט עו"ד בסך 750 ₪+מע"מ.

מעבר לכך יישא כל צד בהוצאותיו.

הסכום ישולם תוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה נוכח ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים.

ניתן היום, י"ז תמוז תש"ע, 29 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: